רשות המיסים פרסמה בימים אלו החלטת מיסוי מס' 4429/19, שאינה בהסכם, שעניינה החבות במס ערך מוסף בגין שירות לתושב חוץ בדרך של ניהול ותפעול אתר אינטרנט המפרסם מוצרים של ספקי חוץ בחו"ל, ומאפשר הפניה לרכישתם באתרי הספקים בחו"ל. החלטת המיסוי קובעת כי על ההכנסות ממתן שירותים אלו יחול מע"מ בשיעור מלא.
המדובר בחברה תושבת ישראל, העוסקת בין היתר בשרותי שיווק ותיווך באמצעות הפעלת אתר אינטרנט בעברית, המיועד לצרכנים ישראליים, זאת עבור חברות זרות (להלן – "החברות המפעילות"), המספקות שירותי שיווק לחברות קמעונאיות זרות (להלן- "הספקים"), המוכרות מוצרים שונים.
האתר מופנה ללקוחות ישראלים, כולל מנוע חיפוש, ומנגיש ללקוחות הישראלים תכנים בעברית בקשר לטובין מהחנויות המקוונות של הספקים (תמונות המוצר, מחיר, מדיניות החזרות, משלוח וכו').
ניהול האתר, לרבות התכנים המוצגים בו, התפעול, שירותי התמיכה ומתן העדכונים מצויים כולם באחריותה של החברה.
לקוח ישראלי המבקש לרכוש פריט טובין, מקליק על לינק באתר ומועבר לאתר המכירות של הספק הרלבנטי. מנקודה זו, כל המשך הפעולות נעשה באתר ספקי החוץ וישירות בין הלקוח הסופי לספק. הסכמי שימוש ועסקאות לרכישת הטובין נעשות ישירות באתרי הספקים השונים בין הספקים ללקוחות הישראלים. הטובין אינם בבעלות החברה בשום שלב.
בתמורה לשירותים הניתנים על ידה, החברה מקבלת מהחברות המפעילות עמלה הנגזרת מסכומי הרכישות וכפונקציה של היקף כניסות לקוחות ישראליים, לאתרי הספקים.
החברה ביקשה אישור, כי יראו בעמלה המשולמת לחברה ע"י החברות המפעילות כעמלה המתקבלת עבור שירות הניתן לתושב חוץ (החברות המפעילות הזרות), ובהתאם לסעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ יחול מע"מ בשיעור אפס.
ההחלטה
החלטת המיסוי קובעת כי, אמנם השרות ניתן לתושב חוץ ואולם על פי הסייג הקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ:"…לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל…", – ולפי ההחלטה, יש לראות בלקוחות הסופיים תושבי ישראל, אף הם כמקבלי שרות מהחברה – על כן לא יחול מע"מ שיעור אפס, ועל החברה להוציא חשבונית מס בשיעור מלא לחברות המפעילות על מלוא סכום העמלה המתקבלת בידה.
עם זאת, וגם זאת על פי הוראת הסיפא של סעיף 30(א)(5) לחוק, קובעת החלטת המיסוי, כי ככל שיוכח שמחיר היבוא של המוצרים כולל את עמלת החברה, לעניין פקודת המכס בכל זאת תחול ההקלה ויחול מע"מ בשיעור אפס.
מטבע הדברים ומשמדובר ברכישות מוצרים ברשת האינטרנט – מדגישה רשות המיסים בהחלטת המיסוי כי הפטור האמור (עקב הכללת העמלה במחיר המוצר לעניין המכס), יחול רק ככל שמדובר במחיר כולל של המוצר המתחייב המדווח לצורכי מכס ע"י הלקוחות הישראלים ומתחייב בפועל במיסי יבוא.

קרי – ההקלה לא תחול ככל שמחיר היבוא נמוך, והינו מתחת לתקרת הפטור מחבויות במיסי יבוא.
הארות ותובנות
ראשית, לטעמנו הסיוג לסיוג המצוי בסיפא של סעיף 30(א)(5), כך שמע"מ אפס יחול על שרות לתושב חוץ, גם אם השרות ניתן בפועל גם לתושב ישראל בישראל, הינו גורף ואינו מותנה בחיובי מע"מ או מיסי יבוא בפועל. קרי: פרשנות סבירה בהחלט, גם לשונית וגם תכליתית, היא כי ככל שמחיר המוצר המיובא (לרבות עלות השרות הגלומה בו) נמוך, ועקב כך ועל פי חיקוקי היבוא האישי ודומיו, פטור ממיסי יבוא/מכס/מע"מ כליל – עדיין יחול מע"מ אפס לפי 30(א)(5) לחוק.
שנית – אנו מוצאים לאבחן מקרה המובא בהחלטת המיסוי בו ניתן לטעון כפי שטוענת רשות המיסים כי השרות הוא דואלי הן לתושב חוץ מזמין השרות, והן לתושב ישראל ספציפי שסייר באתר חקר את המוצר ולבסוף בחר להקיש על הקישור וביצע את הרכישה עצמה באתר הספק, לבין אתר פרסומי של תושב ישראל אשר רק מפרסם מוצרים של ספקי חוץ למיניהם, אפילו ברבדים עמוקים, כאשר רכישה אם תתבצע, תתבצע בנפרד ובלי קשר לאתר הפרסומי.

במקרה האחרון לטעמנו, ברור שמדובר בפרסום כללי בלבד הפונה לקהל הרחב (אמנם ישראלי), ואין לקוח ישראלי מזוהה המקבל שרות.

לגבי מקרה זה יש להעניק לדעתנו מע"מ אפס על שרותי עמלות שרותי הפרסום המתקבלים מהמפרסמים, תושבי החוץ.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.